#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אומרים ויכולו בשמ""ע של מעריב?"	"דאיתא בשבת (קי""ט ע""ב) כל המתפלל ואומר ויכולו וגו' מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב""ה במעשה בראשית שנאמר ויכלו אל תקרי ויכולו אלא ויכלו פי' הקב""ה והוא (טור, ט""ז ס""ק א', מ""ב ס""ק א')"	סימן רסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדיעבד אם שכח לומר ויכולו בשמ""ע?"	"אין מחזירין אותו, וכ""ש לדידן דאומרים אותה בקידוש (פמ""ג מש""ז ס""ק א', מ""ב ס""ק א'), אמנם אם נזכיר קודם שאמר מקדש השבת חוזר לויכולו (חיי""א כלל כ""ח סעי' א')"	סימן רסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדקדוקים בתפילת מעריב?	"צריך להפסיק בין לשמך תכלית [ולשון תכלית הוא לשון גמר וגם הוא לשון עיקר (ערוה""ש סעי' ב')], וצריך להפסיק בין אלקים את (מ""ב ס""ק א')"	סימן רסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הביאור בבה, בו, בם?	"1) כתב השיירי כנסת הגדולה (מובא במג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק א') שכולם עולה לגימטריא ז""ן [כנגד ג' תפילות של י""ט ברכות שאין מתפללין בשבת (מקור התפילות, מ""ב דרשו), וכן ראינו ענין זה בב""י לעיל (סי' קכ""ד) שבכל תפילה יש ז""ן ע""י חזרת הש""ץ ועניית אמן, ויש להוסיף דה""נ יש לו ז""ן בכל תפילה ותפילה סך הכל שבכל תפילה יש התפילה בלחש וגם חזרת הש""ץ וגם עניית אמן, ואפי' במעריב יש מעין שבעה], וביאר דבלילה אומר ""בה"" שעיקר שמחה בבית הכלה, בשחרית אומר ""בו"" שעיקר שמחה בבית החתן, ובמנחה אומר ""בם"" ששניהם עיקר {ונראה לפרש ע""פ זה הטעם שחותכין הלחם תחתונה בליל שבת שהיא בחינת כלה, וביום חותכין העליונה שהיא בחינת חתן, ולפי""ז בסעודת שלישית צריך לחתוך שתיהם, ועוד נפק""מ יהיה ביו""ט שחל בשבת, ונלענ""ד שיש חילוק בין שלש רגלים ור""ה, דאילו בשלש רגלים אמרינן ""בך"" בכל התפילות ולפיכך לעולם חותכין העליונה משום אין מעבירין על המצות, משא""כ בר""ה דאמרינן ""בה"" חותכין את התחתונה}<br>2) הערוה""ש (סעי' י""ד) ביאר הענין באופן אחר דמצינו בתורה ששבת הוא לשון נקבה [מחלליה מות יומת] ולשון זכר [כל העושה בו מלאכה], וא""כ בלילה שהוא לשון נקבה [כדאשכחן ליל שימורים] אמרינן בה, וביום שהוא לשון זכר אמרינן בו, ובמנחה שהוא סמוך לערב כלול משניהם.<br>3) הליקוטי חבר בן חיים פי' הבם ע""פ הגמ' (שבת קי""ט ע""ב) אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות היו נגאלין, ובם הוא ב' שבתות וינוחו מן הגלות, ודוקא במנחה שאומרים בו ובא לציון גואל {ולפי""ז פשוט דה""ה בנעילה בשבת שיאמר ""בם""}"	סימן רסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש שינוי בברכה ראשונה של שמ""ע בשבת?"	"הטור הביא מרב עמרם גאון שהיה אומר רצה והנחל שבתות לבניהם למנוחה למען שמך באהבה מלך עוזר ומושיע ומגן וכו' [וביאר הערוה""ש (סעי' א') דהוא במקום ומביא גואל לבני בניהם], אבל אין נוהגין כן"	סימן רסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הפירוש ב""וכן כתוב בתורתך"" אחר אמירת אתה קדשת וכו'?"	"{נראה דכוונת הטור הוא דמביאין ראיה מויכולו וגו' לכל הדברים האמורים באתה קדשת, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ב')}"	סימן רסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים ישמחו במלכותך במעריב?	"ספרדים אומרים אותה במעריב אבל אשכנזים אינם נוהגין, והערוה""ש (סעי' ב') אינו יודע הטעם לזה."	סימן רסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העיקר נוסח בתפילת שבת?	"כתב הערוה""ש (סעי' ב') דאפי' אם רק אמר בא""י מקדש השבת לבד יצא {ואפשר דזה תלוי במח' רמב""ן ורשב""א}, ובמוסף גם צריך להזכיר פסוקים דמוסף"	סימן רסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה והתחיל ברכות האמצעיות 1) במעריב, שחרית, ומנחה 2) במוסף?	"1) צריך לגמור הברכה כיון שבאמת אפי' בשבת צריך להתפלל י""ח ברכות כמו בחול ולהזכיר קדושת שבת בברכת העבודה ורק משום כבוד שבת לא אטרחוהו רבנן, ודלא כרא""ש מלוני""ל דס""ל דרק בברכת אתה חונן גומר ולא בשאר ברכות {והוא שיטת ירושלמי ברכות (פ""ד ה""ד)} (ב""י, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב') 2) הרא""ש ס""ל דמוסף הוי כמו שאר תפילות דבאמת צריך להתפלל בו י""ח ברכות [והביא מירושלמי שהיו מתפללין בר""ח וחוה""מ י""ח ברכות במוסף] וא""כ צריך לגמור אותה ברכה, אבל הרבינו יונה והרמב""ם ס""ל דליכא דין כלל להתפלל י""ח ברכות במוסף, וא""כ צריך לפסוק באמצע הברכה, ויש שיטה שלישית משלטי הגיבורים דעושה פשרה ע""פ הרא""ש מלוני""ל הנ""ל דבמוסף רק יגמור הברכה דאתה חונן (מובא במג""א ס""ק ב'), והשו""ע משמע דמדינא ס""ל כהרא""ש [דהביא הרא""ש סתם ואח""כ הביא הרבינו יונה ורמב""ם בי""א], אבל המ""ב (ס""ק ה') הביא הכרעת האחרונים דמשום ספק ברכות להקל צריך לפסוק באמצע הברכה [אפי' ברכת אתה חונן] [וכתב הב""ח דאפי' השו""ע פסק כהי""א, וכן מבואר בב""י דפסק כהרמב""ם, והערוה""ש (סעי' ג') מתמיה א""כ למה כתב שיטת הרמב""ם בי""א]"	סימן רסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקט הגמ' בני בי רב דטעו?	"פי' הפנ""י מפני שטעות מצויה אצל תלמידי חכמים מתוך שמהרהרים דברי תורה בתפילתם (מ""ב עו""ה הע' ו'), ואפ""ה מי שטעה בתפילתו ידאוג כל השבוע דהוא סימן רע לו ויפשפש במעשיו ויהרהר בתשובה (של""ה, באה""ט ס""ק א') {ושמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א שיפשפש תחילה בכוונה בתפילה}"	סימן רסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כהתחיל הברכה?	"אפי' בתיבה אחת לבד [ואם רק אמר תיבת אתה, עיין להלן] (ביה""ל ד""ה אם)"	סימן רסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו""ט?"	"דינו כשבת (מ""ב ס""ק ג') [ויו""ט שחל במוצש""ק והתחיל אתה חונן לא יאמר בו אתה חוננתנו (אדר""ת, מ""ב דרשו)]"	סימן רסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשליח ציבור?	"חידש השואל ומשיב (מהדורא שתיתאה ח""ה סי' כ""ב) שיפסיק אפי' באמצע הברכה כיון שהציבור לא שלח אותו להתפלל של חול, וכ""כ הליכות שלמה (תפילה, פי""ד סעי' י' ברשימות)"	סימן רסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם רק אמר תיבת ""אתה"" 1) והיה כוונתו לתפילת חול 2) והיה כוונתו לתפילת שבת ונתקל בלשונו?"	"1) התרוה""ד ס""ל דצריך לגמור אותה ברכה, אבל המג""א (ס""ק ג') הביא ראיה מסי' ר""ט דהברכה תלויה בדיבורו ואינה נפסדת מחמת כוונתו כל זמן שהיה נאמר כהוגן, וה""נ במעריב ובמנחה שהיה נאמר כהוגן א""צ לגמור הברכה של חול [ורצה לדייק דכן הוא דעת השו""ע, אכן הערוה""ש (סעי' ה') כתב דפשוט דהשו""ע מיירי אפי' בשחרית, ועוד זהו המחבר לשיטתו דס""ל בסי' ר""ט דאזלינן בתר כוונתו אלא דשם אזלינן בתר כוונתו כשאמר השם דזהו עיקר הברכה וכאן אזלינן בתר כוונתו בתיבת אתה דבאמת צריך לומר ברכות של חול], וכן משמע ממ""ב (ס""ק ו') דהביא שכן פסקו הפמ""ג ודה""ח. 2) כתב התרוה""ד דלא נחשב כאילו התחיל הברכה, ואפי' בשחרית דהרי יכול להתפלל תפילת מעריב או מנחה ואם התחיל להתפלל אתה קדשת בשחרית פוסק באמצע הברכה ויאמר ישמח משה ה""נ כשנכשל בלשונו ואמר אתה יכול לפסוק ולומר ישמח משה (מ""ב ס""ק ח')"	סימן רסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נכשל בלשונו ואמר אתה חונן?	"מבואר בתרוה""ד דצריך לגמור אותה ברכה, והקשה הביה""ל (ד""ה ושלא) משבועות (כ' ע""א) דאמרינן דנכשל בלשונו אינו דיבר כלל, ותי' דהיינו דוקא לגבי שבועות דבעינן פיו ולבו שוין, ועוד תי' דהתם לא רצה לדבר כלל משא""כ הכא רצה לדבר ולומר אתה חונן מחמת הרגל לשונו וגרע טפי, אבל הביה""ל מסיים בקושיא דהתרוה""ד גופה הביא ראיה ממי שטעה וחתם מקדש השבת ביו""ט דיכול לתקן את עצמו תכ""ד דרק נתקל בלשונו, וא""כ ה""נ אפי' כשאמר אתה חונן להוי כטעות ולא כהתחלת ברכה, והניחו בצ""ע, אבל פשוט להערוה""ש (סעי' ו') דיכול להפסיק באמצע הברכה [והא דנקט התרוה""ד הטעם שיכול להתפלל תפילת ערבית בשחרית לאו דוקא אלא נקט האי טעמא לאשמועינן דאפי' אם אמר אתה קדשת בשחרית אינו מעכב, וה""ה אם אמר ישמח משה במעריב] {ולענ""ד נראה ליישב המ""ב דהכא גרוע טפי כיון שהוא לשון הראוי לומר בשבת והוי דומה למי שבירך בורא מאורי האש קודם שבירך בורא מיני בשמים דא""א לעקרו אפי' תכ""ד}"	סימן רסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח להתפלל מעריב?	"צריך להתפלל שחרית ב' פעמים, ויאמר ישמח משה בשניהם (שע""ת ס""ק ג'), וכתב הערוה""ש (סעי' ז') דאם התפלל אתה קדשת בראשונה ניכר דכוונתו להתפלל התשלומין קודם החובה ולא יצא דומיא להבדלה במוצאי שבת."	סימן רסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהתחיל ברכה של חול, ופסק באמצע הברכה שלא כדין?	"כתב המחזיק ברכה דאם גמר ברכת השבת אינו חוזר לאתה חונן (שע""ת ס""ק ג') {ומשמע מדברי המחזיק ברכה בפנים דאם עדיין הוא באמצע ברכת השבת צריך לחזור לברכת אתה חונן דחל עליו חיוב לאומרה}"	סימן רסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה בברכת השנים בשבת?	"השע""ת (ס""ק ג') הביא מהלכות קטנות דצריך לחזור ולתקן אותה ברכה, אבל הערוה""ש (סעי' ח') כתב שהוא תמוה ופשוט דאחר שחזר לשל שבת תו לא צריך לחזור לתקן הברכה בשל חול, אמנם ביאר המחזיק ברכה דההלכות קטנות מיירי כשהוא עומד באמצע ברכת השנים ולא חזר עדיין לתפילת שבת."	סימן רסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טעה ואמר שמ""ע של יו""ט בשבת או של שבת ביו""ט?"	"כתב השע""ת (ס""ק ג') דיפסיק ויחזור לאותה ברכה ולא הפסיד את הג' ברכות ראשונות"	סימן רסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשבת חוה""מ אם התפלל תפילת יו""ט והזכיר בו שבת?"	"הכה""ח (ס""ק י""ח) ס""ל שיצא בדיעבד, אבל האג""מ (או""ח ח""ד סי' כ""א אות ג') ס""ל דאינו יוצא"	סימן רסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפלל תפילתו של חול ולא הזכיר של שבת כלל?	"לא יצא [דלא כיש גורסים ברמב""ם דיצא (ב""י)], וה""ה ביו""ט ואפי' ביו""ט שני (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י'), ובליל ר""ה מצדד הרבינו יונה דאין מחזירין דומיא דר""ח (רע""א)"	סימן רסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק?	"כיון שהוא רגיל בשל חול אמרינן דמסתמא התפלל של חול וצריך לחזור (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט'), ואם היה דעתו עליו מקודם א""צ לחזור (ערוה""ש סעי' י""א) [וגם צריך להיות שנפל הספק בלבו לאחר זמן מופלג (מ""ב לעיל סי' קי""ד ס""ק ל""ח)]"	סימן רסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לצאת תפילת מוסף?	"יוצא אם מתפלל תפילת חול ומזכיר באחד מהברכות ונעשה לפניך את חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף [ויתכן דצריך להזכיר גם שבת (אשי ישראל פל""ז הע' י""ג)]"	סימן רסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמירת הפסוקים שבמוסף מעכב?	"לא (מ""ב ס""ק י""א) "	סימן רסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מהני כאן להזכיר שבת, אבל בסי' תפ""ז ביו""ט אם חתם רק מקדש השבת לא מהני מה שהזכיר יו""ט באמצע הברכה?"	"1) כן הקשה המג""א (ס""ק ה'), ותי' דהתם גרע טפי דמקדש השבת משמע לא יו""ט<br>2) עוד תי' המג""א דהרא""ש משמע דהזכרה בעלמא מהני רק במוסף ולא בשאר תפילות [וביאר המחה""ש דדוקא במוסף ראינו שנהגו להתפלל י""ח ברכות ולהזכיר קרבן מוסף משא""כ בשבת]<br>3) הפמ""ג (א""א ס""ק ה') תי' דהכא באמת ראוי להתפלל י""ח ברכות ולהזכיר שבת אלא שלא אטרחיה<br>4) הערוה""ש (סעי' ט' - י') מתמיה על דינו של השו""ע דמהגמ' משמע דלאחר שתקנו ברכה מיוחדת לשבת צריך לומר אותה ברכה ולא מהני הזכרה בעלמא, אבל מסיים דכל המפרשים אינם חולקים על הב""י למעשה, וכתב דדין זה צע""ג"	סימן רסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם לא הזכיר שבת אבל עדיין לא עקר את רגליו?	"צריך לחזור לקדושת היום, ובדיעבד מהני אם רק מזכיר רצה נא במנוחתנו ביום השבת בברכת עבודה (מ""ב ס""ק י""ג) [והקשה הדרה""ח אם נזכר באמצע ברכת רצה למה אינו לכתחילה להזכיר של שבת דהרי בירושלמי מבואר דראוי להזכיר של שבת בברכת רצה, ועי' בחכמת שלמה]"	סימן רסח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה והתפלל של ערבית בשחרית או להיפך?	"כתב השבלי הלקט שיצא לפי שעיקר ברכה רביעית היא רצה במנוחתינו, וזהו דוקא לאחר שסיים הברכה רביעית אבל אם נזכר באמצע הברכה יחזור לתחילת הברכה (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן רסח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוסף, 1) אם התפלל של שחרית במוסף 2) אם התפלל של מוסף בשחרית?	"1) כתב השבלי הלקט שצריך לחזור ולהתפלל שאין דרך מוסף כשאר תפילות [וצ""ע למה נקט המחבר בלשון י""א, והמג""א (ס""ק ט') תי' דתלוי במח' אם יכול להתפלל י""ח ברכות למוסף ולהזכיר בו שבת, והגר""א (ס""ק ז') תי' דתלוי אם סגי לומר ובתורתך כתוב וכו' לגבי פסוקי מוסף (מ""ב ס""ק ט""ו)] וגם משום שלא הזכיר מענין קרבן מוסף של שבת (מג""א ס""ק ט') [ותמה רע""א דמהרא""ש משמע דאין זה מעכב] 2) ה""נ אינו יוצא תפילת שחרית אע""פ שהזכיר בו קדושת שבת מ""מ שיקר כשהזכיר הקרבנות (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק י""ז) [וצ""ע דלמה זה נקרא שקר, ועוד צ""ע דכתב הביה""ל לעיל (סי' ק""ד סעי' ו' ד""ה דינו) דהיכא דשח באמצע שמ""ע דהדין הוא שצריך לחזור לתחילת הברכה, בדיעבד אם לא חזר וסיים שמ""ע א""צ לחזור לראש שמ""ע, וכן הקשה הגר""א (ס""ק ז'), {ובדוחק י""ל דאה""נ באמת יכול לצאת תפילת שחרית בתפילה זו אבל כיון שהוא צריך להתפלל תפילת מוסף ממ""נ עדיף שתפילה זו יעלה למוסף ולא לשחרית, ולפי""ז נמצא אם התפלל של מוסף ב' פעמים יצא אפי' תפילת שחרית, וצ""ע}], ומ""מ חידש המג""א (שם) שיוצא ידי חובת מוסף אע""פ שכוונתו היתה על שחרית (מ""ב שם) {והקשה ר' משה יגן נ""י מאי שנא ממי שצריך להתפלל תפילת תשלומין במוצאי שבת ולא אמר אתה חוננתנו אלא בשניה דאמרינן דלא יצא, נימא שהראשונה עולה לו לערבית אע""פ שכוונתו היתה לתשלומין למנחה, ויש לומר דתשלומין שאני דצריך להיות מוכח דהוא מתפלל החובה תחילה}"	סימן רסח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזכר שטעה והתפלל של שחרית במקום מוסף, והוא עומד 1) באמצע ברכה רביעית 2) אחר מקדש השבת קודם רצה 3) באמצע ברכת רצה 4) באמצע ברכת הודאה או שלום?	"1) חוזר לתחילת הברכה {דאפי' אם טעה בין תפילת ערבית לשחרית חוזר באמצע ברכה רביעית כ""ש הכא במוסף} 2) יאמר שם ונעשה לפניך קרבן מוסף (חיי""א, מ""ב ס""ק ט""ז) {על דרך הראבי""ה} [ויש סוברים שגם יאמר ""בתמידי היום"" כמ""ש הביה""ל, אבל יש חולקים שבין ברכה לברכה אין להאריך כ""כ (עי' מ""ב דרשו)] 3) הביה""ל (ד""ה מוסף) הביא שהחיי""א ס""ל דה""נ מצי למימר ונעשה לפניך בתמידי היום ובקרבן מוסף, אבל במ""ב (ס""ק ט""ז) סתם כהדה""ח דצריך לחזור לברכה רביעית 4) לכו""ע צריך לחזור לברכה רביעית "	סימן רסח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם הוא התפלל של שחרית או של מוסף?	"כיון שאין לו רגילות באחד יותר משני הוי ספק השקול וא""צ לחזור ולהתפלל (דעת תורה למהרש""ם, מנח""י ח""ח סי' מ""ט, אשי ישראל פל""ז הע' כ""ב)"	סימן רסח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה חוזרים ואומרים ויכולו אחר שמ""ע?"	"כתבו תוס' (פסחים ק""ו ע""א) דהוא תקנה אטו יו""ט שחל בשבת שאין אומרים ויכולו בתפילה, ועוד כתב הרא""ש עוד טעם כדי להוציא מי שאינו יודע להתפלל"	סימן רסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים אותה מעומד ובקול רם?	"מפני שהוא עדות להקב""ה על מעשה בראשית ועדים צריכים לעמוד (טור, מג""א ס""ק י') [ומותר לישען על השולחן כדמבואר בחו""מ סי' י""ז (רבבות אפרים ח""ד סי' צ""ז אות פ""ז) {ויש לדחות דעדות להקב""ה חמיר טפי כמ""ש לגבי עשרה}]"	סימן רסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאומרה עם הציבור?	"כתב הט""ז (ס""ק ה') דלכתחילה צריך לאומרה בציבור עם עשרה דבעינן עדה שלימה להעיד להקב""ה, ומצינו בסנהדרין (ל' ע""א) מח' בין הת""ק ור' נתן, שהת""ק ס""ל דשני העדים צריכים להעיד יחד [בתוך כדי דיבור] ור' נתן ס""ל דאחד יכול להעיד היום והשני למחר, ומדינא קיי""ל כר' נתן, אמנם כתבו המג""א (ס""ק י') והמחה""ש בעדותו הנוגע להקב""ה מחמירים לצאת אף אליבא דת""ק ולכתחילה צריך לומר ויכולו יחד עם הציבור [או עכ""פ בתוך כדי דיבור להש""ץ (דעת תורה להמרש""ם בשם הרב דוד בהר""ן)], ובדיעבד נראה שיכול לאומרה אח""כ דיוצא מדינא כר' נתן. אכן, יחיד בביתו ס""ל להט""ז (ס""ק ה') דאינו יכול לכוון לעדות אלא כקורא בתורה, וכ""כ המ""ב (ס""ק י""ט), ומשמע מדבריו דאז מותר לו לומר ויכולו מיושב. [וה""ה באשה שלא תכוין לשם עדות (כה""ח ס""ק ל""ו)]"	סימן רסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לומר ויכולו עם הציבור?	"יאמר אותו מעומד בקידוש [ולדידן לעולם עומדים לויכולו בקידוש] (מטה משה, מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק י""ט) {ונראה לפרש כמ""ש למעלה דכיון ששמע ויכולו בביהכ""נ בדיעבד יכול לצרף עמהם כדעת ר' נתן ולפיכך צריך לעמוד משא""כ יחיד המתפלל בביתו א""צ לעמוד [ודלא כפמ""ג (א""א ס""ק י') דכתב דהמטה משה חולק על הט""ז, ולפי מש""כ לא פליגי]}, ועוד כתב המטה משה (מובא בבאה""ט ס""ק י""ב) מעשה בר' קלונימוס שנזכר בתוך הסעודה ששכח לומר ויכולו {ואינו ברור אם היה של תפילה או של קידוש} ולקח כוס בידו ואמר ויכולו עד לעשות"	סימן רסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לזרז בתפילת לחש שלו?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק י""א) דטוב למהר לסיים תפילתו ולומר ויכולו בעשרה (ביה""ל ד""ה ומעומד), אכן החזו""א (סי' ל""ח ס""ק י') ס""ל דעדיף להאריך בתפילתו"	סימן רסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מעלה לומר ויכולו בשנים?	"חידש המ""ב (ס""ק י""ט) דאם אין לו עשרה יש מעלה לאומרה בשנים, אבל החזו""א (סי' ל""ח ס""ק י') חולק עליו דלא מצינו הידור אלא בעשרה, ואדרבא יש לחוש דמחזי כמעמיד עדים על מעשה בראשית {ונראה דיש מקום לחוש להחזו""א דוקא כשהוא מתפלל במקום שאין שם אלא שנים וכדומה, אבל כשהוא מתפלל בציבור אלא שהאריך בתפילתו יש להדר לאומרה אחר תפילה בשנים כמו שנוהגין בזמנינו דמדינא קיי""ל כר' נתן ומצטרף עם הציבור, ורק לחוש לשיטת ת""ק אפשר לקיימה במקצת ע""י שנים}"	סימן רסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הציבור אומרים ויכולו, והוא עומד בתפילת לחש 1) אצל ויכולו 2) באלקי נצור?	"1) הציץ אליעזר (חי""ד סי' כ""ד) ס""ל דיאמרה בקול רם עם הציבור, אבל רשז""א סבר שיאמרה בלחש ואפ""ה יוצא בזה העדות בעשרה 2) הרבה מקילין לאומרה (מ""ב דרשו), אבל הר""ג מלצר שליט""א החמיר {וכעין זה אשכחן מח' הפוסקים לגבי אמירת י""ג מדות באלקי נצור}"	סימן רסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה תקנו שהש""ץ אומר מעין שבע?"	"איתא בשבת (כ""ד ע""ב) דתקנוה מפני סכנת המזיקין שיש בני אדם שמאחרין לבא שיסיימו תפילתם בעוד ששליח ציבור מאריך, ואע""פ שבזה""ז ליכא סכנה מ""מ לא זזה התקנה ממקומה (מ""ב ס""ק כ') [והגר""א (מובא בסמוך) כתב בדעת הגאונים דתקנו שיכול להתפלל מעין שבע במקום תפילת שבת], ובירושלמי (ברכות פ""ח ה""א) מבואר דתקנו מטעם אחר כדי להוציא מי שאין לו יין"	סימן רסח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקראת מעין שבע?	"מפני שיש בו מעין כל הברכות, מגן אבות בדברו, מחיה מתים במאמרו, הקל הקדוש שאין כמוהו, המניח לעמו ביום שבת קדשו וכו', לפניו נעבוד ביראה ופחד, ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות [בלי הפסק (שע""ת ס""ק י""ג בשם יד אפרים)], אדון השלום (א""ר בשם האבודרהם, ערוה""ש סעי' ט""ז)"	סימן רסח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד יכול לומר מעין שבע?	"יכול לומר הברכה בלא פתיחה ובלא חתימה אם הוא רוצה [אבל יחיד אינו מחויב כדמשמע לשון דשליח ציבור יורד וכו' משמע דוקא ש""ץ ולא יחיד, ודלא כהגהות מרדכי דס""ל דתקנוה אף ליחיד (טור, ב""י), ומהערוה""ש (סעי' י""ז) משמע דעדיף ליחיד שלא לאומרה ורק אין מוחין בידו], אבל נוהגין שהציבור אומרה בלא פתיחה ולא חתימה דהיינו ממגן אבות עד זכר ליציאת מצרים (רמ""א, מ""ב ס""ק כ""א), אבל צריך ליזהר שהש""ץ יאמרה בקול רם דזהו העיקר תקנה (מ""ב ס""ק כ""ב), והערוה""ש (שם) ס""ל דעדיף שאפי' הציבור לא יאמרו אותה."	סימן רסח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכחו לומר מעין שבע עד שאמרו קדיש תתקבל?	"כתב האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע') דיאמר מעין שבע אחר קדיש ויאמר עוד הפעם קדיש תתקבל דהוי מעין חזרת הש""ץ"	סימן רסח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מעין שבע דומה לחזרת הש""ץ?"	"הא""א מבוטשאטש ס""ל שיאמר יהיו לרצון וגו' אח""כ, והפסק""ת (אות י""א) הביא דהמקור חיים ס""ל לכרוע בתחילת הברכה [אבל לא בנודה לשמו], והרבה נוהגין שלא לכרוע (עי' ציץ אליעזר ח""ז סי' כ""ג)."	סימן רסח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הנוסח של הברכה כשחל יו""ט בשבת?"	"רק מזכיר של שבת ולא של יו""ט שהרבנן תקנוה משום סכנה ורק בשבת איכא סכנה {מפני מזל מאדים א""נ דביו""ט אפשר לצאת בנר, ושיטה להר""ן (שבת כ""ד) פי' מפני ששכיחי מזיקין רק בליל שבת וליל רביעי}, ומאי דתיקון תיקון ואין להוסיף עליה (טור, מ""ב ס""ק כ""ג), חוץ מליל פסח דא""צ שמירה ממזיקין (ביה""ל ד""ה יו""ט) [וכן ראינו בפרישה (לעיל סי' רס""ז) דשבת שמור מאויבים, ודוקא בליל פסח שמור ממזיקין], אכן בירושלמי (ברכות פ""ח ה""א) איתא מקדש ישראל ויום השבת [ואע""פ שהגר""א (סי' ער""ב סעי' ט') והר""ש סיריליאו מוחקים זה, מ""מ מבואר בחילוקי דינים בין בני א""י ובבל (נדפס בסוף יש""ש על ב""ק) אות ל""ב כגירסא בפנינו], והוסיף ר""י באק דלפי הח""י (סי' תפ""ז) שחולק על המג""א שם נמצאת דיש אמורא דנמי ס""ל הכי בבבלי (פסחים קי""ז ע""ב)"	סימן רסח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום אין אומרים ברכת מעין שבע?	"בבית חתנים ואבלים דלא שייך בהא מאחרים לבא [וביאר ר""י באק דדוקא בציבור קבוע יש אפשרות לבא מאוחר משא""כ במנין מצומצום שהולכים בחוץ לקבץ מנין בבית חתנים ואבל אינו שייך למאחרים לבא ולא תקנו], משא""כ בביהמ""ד מקום שמתקבצים שם התלמידים אומרים אותו ששייך לבא מאוחר (רדב""ז, מג""א ס""ק י""ג)"	סימן רסח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במקום שרוצים לומר הברכה אע""פ שהם פטורים?"	"כתב המג""א (ס""ק י""ד) בשם הרדב""ז אין למחות אם רוצים לאומרה, אבל הפמ""ג (מש""ז ס""ק ח') מפקפק עליו דהוי ספק ברכה לבטלה (מ""ב ס""ק כ""ה) [ואם רוצים לומר רק ממגן אבות עד זכר ליציאת מצרים אין מוחין בהם אבל אין בזה טעם וריח (ערוה""ש סעי' י""ז)]"	סימן רסח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר לשאר מקומות שיש להם מנין לפעמים?	"כתב הט""ז (ס""ק ח') דאם הוא קבוע לאיזה ימים כמו בירידים הוי דומה לביהכ""נ קבוע [וה""ה אם כל הציבור יצאו מדעתם להתפלל ברחוב העיר (מנח""י ח""י סי' כ""א), אבל אמרו הפוסקים (הגרי""א פארכהיימער שליט""א ועוד) דכשמתפללין על המרפסת או בחצר משום מגיפת קארונא הכל מחכים לחזור לביהכ""נ ואין זה קביעות אפי' אחר כמה שבועות], והוסיף הא""ר (מובא בפמ""ג מש""ז ס""ק ח') דצריך ג""כ ס""ת (מ""ב ס""ק כ""ד) [ובהגהות מזבח אדמה (מובא בילקוט מפרשים) כתב דה""ה בית שיש בו ספרים או עיר ירושלים כמו שמצינו לגבי נפילת אפים], אמנם כתב האג""מ (או""ח ח""ד סי' ס""ט אות ג') דאם הוא מנין קבוע א""צ ס""ת"	סימן רסח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במגיפת קארונא חלקו הציבור להרבה חדרים, חלקם התפללו בעזרת נשים וחלקם התפללו באולם השמחות, מה הדין לגבי מעין שבע?	"אמר הגרי""א פארכהיימער שליט""א שכולם יאמרו מעין שבע שכולם נחשבים כמנין קבוע שהם ציבור אחד, והוא דומה למנח""י הנ""ל, וכן משמע מקובץ הלכות (פ""ח סעי' ל')"	סימן רסח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל מעין שבע במנין שאינו קבוע?	"כתב דעת תורה למהרש""ם (סי' תפ""ז סעי' א') שיסיים הברכה כדי שלא יהיה לבטלה ולסמוך על השיטות דצריך לאומרה בכל מקום [והוא מיירי כשהתחיל לאומרה בליל פסח דיש שיטת אבודרהם דס""ל דצריך לאומרה אפי' ליל פסח, אבל לכאורה במנין שאינה קבוע] {אכן, יתכן דעדיף טפי לסיים בלא חתימה דלפי הרמב""ן א""צ חתימה (וכמ""ש בשו""ע סי' קפ""ז סעי' א'), וכן מצינו במודים דרבנן ובורא נפשות שחותמים בלא שם ומלכות, וכן מצאתי בקונטרס מוריה (תשל""ב סיון - תמוז) מאת הגר""ש דבילצקי דהוא מצדד כזה}"	סימן רסח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשבת שלאחר יו""ט?"	"הספר השלחן כתב שאין אומרים מעין שבע דלא שייך הטעם שמאחרים לבא, אבל הספר המנהיג ס""ל שאומרים אותה משום שעדיין יש מאחרים לבא דביו""ט מותר במלאכת אוכל נפש [והערוה""ש (סעי' ט""ז) ביאר מפני לא פלוג], ופסק הריב""ש כהספר המנהיג שהיה גדול ממנו (ב""י), וכ""כ המרדכי (דרכ""מ ס""ק ה')"	סימן רסח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נענש חסיד אחד שפניו מוריקות?	"מפני שהיה מדבר בויכולו ובשעה שהיה הציבור אומרים מגן אבות ובקדיש (טור) [והוסיף הבאה""ט (ס""ק י""ב) מפני שלא היה נזהר ליטול צפרניו בערב שבת]"	סימן רסח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שלא יצא שמ""ע של ערבית, האם יכול לצאת ע""י שמיעת מעין שבע מהש""ץ?"	"כתבו ר' משה גאון דאם לא הזכיר של שבת בערבית יכול לצאת ע""י שמיעת מעין שבע, והוסיף ר' נטרונאי גאון דאפי' אם לא התפלל כלל יכול לצאת בהש""ץ, והטור מתמיה עליהם היאך יוצא במעין שבע, ותי' הב""י דהקילו כיון דתפילת ערבית רשות [ודלא כאלו דס""ל דבשבת תפילת ערבית חובה (ערוה""ש סעי' י""ח)] [והגר""א ביאר מקור לגאונים שיוצא במעין שבע הוי פשט אחר בגמ' שבת (כ""ד ע""ב) דמשום סכנה תקנו מעין שבע דהיינו שתקנו שהמאחרים לבא יכולים להפתפלל מעין שבע], ומ""מ כתב המג""א (ס""ק ט""ו) דעדיף לומר המעין שבע עם הש""ץ מלה במלה, וביאר המחה""ש שמא יפנה לבו לדברים אחרים (וכמ""ש לעיל סי' נ""ט). אכן, כתב המ""ב (ס""ק כ""ח) כיון שהטור חולק על השו""ע וס""ל דאינו יוצא במעין שבע אם נזכר קודם ששמע מהש""ץ עדיף להתפלל תפילת שבע כסדר ולא יסמוך על המעין שבע. "	סימן רסח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם לא שמע המעין שבע מהש""ץ, האם הוא יכול לומר המעין שבע ביחידות?"	"המג""א (ס""ק ט""ו) ס""ל דאינו לכתחילה אבל בדיעבד אם כבר אמרה יצא ידי חובתו, אבל הא""ר והגר""א ס""ל דלא נתקנה אלא לש""ץ ולא ליחיד אפי' בדיעבד (ביה""ל ד""ה ושמע) {ומשמע דלמעשה המ""ב ס""ל דאינו יוצא אפי' בדיעבד, ויש לצרף שיטת הטור דס""ל דאפי' ע""י הש""ץ אינו יוצא במעין שבע, ודלא כהערוה""ש (סעי' י""ח) דמקיל בדיעבד כהמג""א}"	סימן רסח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביו""ט שחל בשבת ושכח להזכיר של יו""ט?"	"לכו""ע אינו יוצא במעין שבע דהרי אינו מזכיר בו יו""ט כלל (ביה""ל ד""ה יצא) {ולכאורה ה""ה בשבת חוה""מ במי ששכח יעלה ויבא, וכן נקטו הא""א מבוטשאטש וכה""ח (ס""ק נ""ז), דלא כמהרש""ם דרצה לדמות זה למשיב הרוח (מנחת אריאל)}, ומ""מ אם שכח להזכיר של שבת יכול לצאת במעין שבע (ערוה""ש סעי' י""ח)"	סימן רסח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ששכח משיב הרוח ומוריד הגשם?	"כתב הביה""ל (ד""ה או) דמהני לשמוע למעין שבע [וביאר ר""י באק דאינו דומה להזכרה של יו""ט דמעין שבע אינו שייך ליו""ט כלל משא""כ לגבי משיב הרוח בעצם שייך למעין שבע ואפ""ה לא כללו נוסח זה במעין שבע ש""מ דיכול לצאת בו אע""פ שאינו מזכיר משיב הרוח, וכ""כ מ""ב דרשו בשם רשז""א], אכן יש שיטת רע""א (מובא בביה""ל לעיל סי' קי""ד) דס""ל דמי ששכח משיב הרוח ליל שבת א""צ לשמוע כלל למעין שבע דראינו ממעין שבע דכל ההזכרה דמשיב הרוח אינו מעכב ליל שבת, וזהו שלא כהביה""ל כאן דס""ל דצריך לשמוע למעין שבע. [ועוד, רע""א שם קאי דוקא לפי המג""א דס""ל דיחיד יוצא במעין שבע אבל לא""ר דס""ל דהוא דין דוקא בציבור פשוט דיחיד ששכח משיב ורוח אינו יוצא, וכ""כ מ""ב דרשו בשם דעת תורה למהרש""ם]"	סימן רסח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא התפלל מנחה בערב שבת, האם יכול לצאת תפילת תשלומין במעין שבע?	"הפמ""ג (סי' קכ""ו מש""ז ס""ק ה') ס""ל דאינו יוצא במעין שבע, והתהלה לדוד (סי' ק""ח ס""ק י""ב) הביא ממהרי""ל דמבואר דיוצא (מ""ב דרשו) {ולפי התהל""ד יש עצה במי ששכח יעלה ויבא במנחה ר""ח ערב שבת דא""א להתפלל בתנאי נדבה בשבת שיש לו עצה לשמוע למעין שבע}"	סימן רסח סעיף יג		
